דרכים שונות, ערכים משותפים
אחת התעלומות הגדולות בפרשת תולדות היא כיצד שני אחים, שנולדו לאותם הורים וגדלו באותו בית, יכלו להתפתח לאנשים כה שונים זה מזה. התורה מספרת לנו
״ויגדלו הנערים, ויהי עשו איש יודע ציד, איש שדה, ויעקב איש תם יושב אהלים״ (בראשית כ״ה, כ״ז)
יעקב עתיד היה להיות אבי עם ישראל, בעוד עשו בחר בדרך שונה לחלוטין. כיצד ייתכן ששני ילדים, שגדלו על אותם ערכים וזכו לאותן הזדמנויות, התפתחו לכיוונים כה שונים בתכלית? הרי שניהם היו נכדיו של אברהם אבינו, וגדלו בבית שהוקדש לעבודת ה'. לכאורה, אם הייתה משפחה שממנה ניתן היה לצפות להעברה מוצלחת של ערכיה לדור הבא, הרי זו הייתה משפחתם
הרב שמשון רפאל הירש מציע פירוש יוצא דופן. הוא מצביע על כך שהמילים ״ויגדלו הנערים״ טומנות בחובן את המפתח להבנת מה שהתרחש. אישיותם ונטיותיהם השונות של האחים התגלו ככל שהתבגרו, אך ייתכן שהיה צריך לזהות את ההבדלים הללו ולטפח אותם כבר בשלב מוקדם הרבה יותר
הרב הירש מציע כי לא בהכרח הייתה דרך חינוכית אחת המתאימה לשני הילדים. יעקב ניחן מטבעו בכישרון לחיי לימוד והתבוננות. לעשו היו כוחות אחרים: מרץ, אומץ ורצון לפעול ולעשות. אילו זכו תכונות אלו להכרה והיו מנותבות לעבודת ה', ייתכן שסיפורו של עשו היה מסתיים אחרת. אולי שני האחים היו יכולים לעמוד יחד, כשכל אחד מהם תורם את כוחותיו הייחודיים למורשת הרוחנית של משפחתם
עלינו להיזהר מלגזור מסקנות באשר למעשיהם של אבותינו. מטרתנו אינה לשפוט את יצחק ורבקה, אלא ללמוד מן המסר החינוכי העמוק שהרב הירש מפיק מתיאור התורה. זהו פירוש רב עוצמה למילותיו של שלמה המלך בספר משלי (כ״ב, ו׳): ״חנוך לנער על פי דרכו״
חינוך אמיתי אינו עוסק בכפיית תבנית אחת על כל ילד. לכל אדם כישרונות שונים, כוחות ייחודיים ואישיות משלו. האחריות המוטלת עלינו היא לזהות את ההבדלים הללו ולסייע לכל אדם לממש את הפוטנציאל הטמון בו בעבודת ה'
חשוב להדגיש שאין פירוש הדבר שעלינו להתפשר על הערכים שאנו מבקשים להנחיל. המטרה נותרת זהה, גם אם הדרך המובילה אליה עשויה להיות שונה. למעשה, דווקא ההכרה בהבדלים הללו עשויה להיות המפתח לכך שהערכים המשותפים שלנו יכו שורשים ויפרחו
כאשר אנו שואפים להבטיח את העברת המסורת שלנו מדור לדור, תפקידנו אינו ליצור העתקים זהים של עצמנו, אלא להבטיח שהערכים היקרים ללבנו ימשיכו לחיות ולהתקיים גם בדורות הבאים של עם ישראל
שבת שלום
