(Moral Clarity in an Age of Confusion) בהירות מוסרית בעידן של בלבול

 הרב Jonathan Sacks זצ״ל הצביע פעם על אמת לא נוחה במיוחד: התרבות המערבית המודרנית איבדה במידה רבה את עצם המושג של אויב. אנו נוטים להניח שאם קיימת עוינות – ודאי יש מאחוריה קובלנה. אם מישהו תוקף, כנראה שעשינו משהו שעורר זאת. הרי שנאה, כך נדמה לנו, חייבת להיות רציונלית

פרשת זכור מאתגרת את ההנחה הזו

התורה מצווה אותנו: “זכור את אשר עשה לך עמלק… לא תשכח.” עמלק תקף את בני ישראל במדבר ללא אזהרה, ללא התגרות מוקדמת, ופגע דווקא בנחשלים ובחלשים שבסוף המחנה. לא היה כאן סכסוך טריטוריאלי, לא היסטוריה קודמת, ולא טענה פוליטית. זו הייתה תוקפנות לשמה

באופן מפתיע, תגובת התורה לעמלק שונה מאוד מתגובתה למצרים. המצרים שעבדו אותנו, עינו אותנו וגזרו עלינו את מות ילדינו. ובכל זאת התורה מצווה: “לא תתעב מצרי.” מדוע? כפי שהסביר הרב זקס: המצרים פחדו מבני ישראל כי הם היו חזקים. עמלק תקף את בני ישראל דווקא משום שהם היו חלשים

פרעה עצמו אמר: “הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו.” שנאתו, על אף שהייתה אכזרית ובלתי מוסרית, נבעה מפחד ומתחושת איום

עמלק היה שונה. הוא לא תקף מתוך איום, אלא מתוך זיהוי של פגיעוּת. ההבחנה הזו איננה רק היסטורית – היא מוסרית ותיאולוגית. עמלק מייצג תופעה של רוע שאי אפשר לצמצם לאי־הבנה או לחוסר ביטחון. זו שנאה שמחפשת חולשה ומנצלת אותה. זו אידאולוגיה המתפארת בהרס

הרמב״ם מסביר שמצוות זכירת עמלק נועדה לשמר בהירות מוסרית: לזכור תמיד את מעשיו הרעים ואת המארב שארב לנו – כדי לעורר יחס של התנגדות כלפי רוע כזה. התורה מצווה שלא נשכח שקיים בעולם רוע מסוג זה. שכחה מולידה בלבול, ובלבול מוליד סכנה

איננו יודעים עוד מי הם צאצאיו הביולוגיים של עמלק. מאז ימי סנחריב התערבבו האומות וזהויות לאומיות נטשטשו. עמלק של ימינו איננו קטגוריה גנאלוגית אלא מוסרית – סמל לכוחות שבכל דור המבקשים להשמיד את העם היהודי רק מפני שהוא קיים

כאשר אנו קוראים את פרשת זכור, המסר שלה גדול מכל פרק היסטורי מסוים. הניסיון היהודי שב ומלמד אותנו שלא כל שנאה ניתן לפייס בהסברים, ולא כל רוע ניתן לטשטש בהבנה פסיכולוגית

אם עמלק מסמל שנאה ללא סיבה – עם ישראל מסמל ברית שאין לה קץ. בשבת זכור איננו רק זוכרים אויב עתיק. אנו שבים ומאשרים את זהותנו כעם הנישא על כנפי הזיכרון וכרות בברית אלוקית שהאריכה ימים מעבר לכל אימפריה שביקשה להכחידו

תפקידנו איננו רק לשרוד את ההיסטוריה, אלא להישאר נאמנים בתוכה – לשאת את הברית קדימה באמונה, בכבוד ובאומץ מוסרי

שבת שלום